איך לשנות את האווירה בבית לחיובית - צעדים של תהליך טיפולי

דליה, אישה יפה בשנות הארבעים לחייה, אמא לשני בנים בתיכון, הגיעה אלי לטיפול עצובה ומאוכזבת. "הכל בסדר אצלנו בבית היא אמרה, חוץ מהאווירה. כולם בריאים ברוך השם, שנינו עובדים בעבודה שנהנים ממנה, אבל במקום שיחות כבר שנים יש אצלנו בבית ויכוחים, "ירידות", ציניות, בין כולם, ממש לא נעים".

כשבדקתי איתה איך היא גדלה, היא תיארה בכנות את הוריה, כאנשים מופנמים, אשר תמיד דאגו לה אך לא נטו למילות חיבה או למגע (דוגמת חיבוק) או לגילויי אהבה. "קרים כאלה" היא הגדירה.

וכך תיארה גם את חמה וחמותה.

נקודת השבירה שלה הייתה כאשר הבן הצעיר זרק לה – שהוא לא מזמין חברים הביתה כי לא נעים לו. "הבית שלנו לא מפרגן לאנשים שבתוכו, וכבר התרגלנו לדבר ככה אחד לשני, בלי אהבה".

דליה החליטה לייצר שינוי אצלה בבית ולכן הגיעה להתייעצות. "אפשרי?" שאלה. "יש לך דרך בה אני אייצר את השינוי שאני רוצה שיתרחש אצל כולם?".

"את לא יכולה לקבוע לכולם איך להתנהג", הסברתי, "אבל - משפחה היא כמו גלגלי שיניים. כשאחד מתחיל להסתובב אחרת - הוא מושך אחריו את כולם. את יכולה לנסות - ובדרך כלל זה גם יעשה משהו. בואי ננסה ונראה כמה אפשר להשפיע. מהניסיון שלי - נחישות והתמדה ביצירת השינוי שיעשה טוב לכולם - תעזור לנו. לא להתייאש. אם דרך אחת לא תעזור - ננסה עוד דרכים".

דליה יצאה מעודדת מהפגישה, עם נחישות "להציל את האווירה".


"היה השינוי שאתה רוצה ליצור":

כמשימה ראשונה ביקשתי ממנה לפרגן לכל אחד מבני המשפחה לפחות 3 פעמים בכל יום באופן הבא: לומר לו משהו טוב שיש בו (תכונה, נטייה), (1)

משהו טוב שהוא עושה (1)

ולהביע רגש של אהבה כלפיו (1).

לדוגמא: אורי בן ה14 (גיל לא פשוט) טינייג'ר עצבני משהו, מופנם ולא מאד מסודר, שמע במשך השבוע: כמה הוא אחראי, ספורטיבי ודואג לחברים; דליה חיפשה ומצאה שאפשר להחמיא לו על העזרה שלו בבית (אורי לקח את נושא המדיח פעם ביום קבוע) וסיפרה לו כמה היא אוהבת/מעריכה/מחבבת אותו פשוט על מי שהוא.