איך לנהל (ולא רק לשרוד) שבועות עמוסים

שבוע עמוס עובר על כוחותיי... מוכר?

עבודה. ילדים. השתלמויות. טיפול בהורים שהתבגרו. שוב עבודה.. ועוד... בתור מי שמשלבת בכל טיפול פסיכולוגי גם תרגול רגיעה דרך הגוף והנשימה - מתוודה ששנים "הסנדלרית הלכה יחף" ושנים עבדתי שעות ארוכות - בלי לאכול / לשתות / לנוח כמו שצריך.

יש לזה מחיר - וכל כך מיותר לנו לשלם.. פגשתי כאבי גוף וכאבי לב ותסכול שמבעבע בפנים, ופנים חמוצות שמופנות לאחרים (הכי קרובים) ועוד ועוד.

אז, גם הבטחתי לעצמי - שבמיוחד כשעמוס - אני עוצרת לנשום עמוק לעצמי, כמה פעמים ביום.

לוקח רק כמה דקות אבל מחדש כוחות עצום.

צעד קטן לאדם - וצעד גדול להתמודדות שלה.שלו!

כי הכול מתחיל בראש!!!

והעמדה שבראש עושה את ההבדל בין לשרוד > לבין לנהל!

לשרוד > זו עמדה שמגייסת בגוף הורמוני סטרס (אדרנלין, קורטיזון ועוד) שמאפשרים עבודה בעצימות גבוהה לאורך זמן.

התוצאה? מתח גופני שנאגר בשרירים ובמפרקים.

מיותר לנו - אין סכנת חיים כרגע. יש רק עומס!!!

וההרגשה? הצטברות של תסכול וסבל.

לנהל > זו עמדה שמשמרת רוגע פנימי עם תפקוד גבוה.

עדיין נעבוד בעצימות גבוהה לאורך זמן אבל יש צורך למצוא

נקודות מנוחה והרפייה של המתח, ומגייסת קשב ממוקד ויעילות.

התוצאה? עליה וירידה של המתח לפי הצורך,

וההרגשה? אליפות פנימית. איזון ודגש על בריאות מתמשכת!

אני קוראת לזה גם: קשב לעצמי > ק"ל :)

לפחות פעמיים ביום.

עדיף הרבה יותר.

אפשרי???

בטח שכן. רק דורש מודעות ותרגול.

והתמונה? להשראה.. ככה לנוח - בהתמסרות.