שבוע עמוס עובר על כוחותיי... מוכר?
עבודה. ילדים. השתלמויות. טיפול בהורים שהתבגרו. שוב עבודה.. ועוד...
בתור מי שמשלבת בעבודה שלה תרגול רגיעה דרך הגוף והנשימה - ולא רוצה שהסנדלרית תלך יחף יכולה לשתף ששנים עבדתי שעות ארוכות - בלי לאכול / לשתות / לנוח...
יש לזה מחיר - שמיותר לנו לשלם.. פגשתי כאבי גוף וכאבי לב ותסכול שמבעבע בפנים, ופנים חמוצות שמופנות לאחרים ועוד ועוד.
אז, גם הבטחתי לעצמי - שבמיוחד כשעמוס - אני עוצרת לנשום עמוק לעצמי, כמה פעמים ביום.
לוקח רק כמה דקות אבל מחדש כוחות עצום.
צעד קטן לאדם - וצעד גדול להתמודדות שלה.שלו!
כי הכול מתחיל בראש!!!
והעמדה שבראש עושה את ההבדל בין לשרוד > לבין לנהל!
לשרוד > זו עמדה שמגייסת בגוף הורמוני סטרס (אדרנלין, קורטיזון ועוד) שמאפשרים עבודה בעצימות גבוהה לאורך זמן.
התוצאה? מתח גופני שנאגר בשרירים ובמפרקים.
מיותר לנו - אין סכנת חיים כרגע. יש רק עומס!!!
וההרגשה? הצטברות של תסכול וסבל.
לנהל > זו עמדה שמשמרת רוגע פנימי עם תפקוד גבוה.
היא דורשת נקודות מנוחה והרפייה של המתח, ומגייסת קשב ממוקד ויעילות.
התוצאה? עליה וירידה של המתח לפי הצורך,
וההרגשה? אליפות פנימית. איזון ודגש על בריאות מתמשכת!
אני קוראת לזה גם: קשב לעצמי > ק"ל :)
לפחות פעמיים ביום.
עדיף הרבה יותר.
אפשרי???
בטח שכן. רק דורש מודעות ותרגול.
והתמונה? להשראה.. ככה לנוח - בהתמסרות.
