top of page

אלימות יכולה גם להפתיע - איך נוכל לעזור?!

את הסיפור של ליאן (שם בדוי) לא אשכח לעולם. היא הגיעה אלי לטיפול עם העובדת הסוציאלית שליוותה אותה, שהייתה מזועזעת בעצמה. היא סיפרה כי פגשה כל מיני מקרים אך בעל שרוצח את אשתו הוא המקרה הכי קשה לפגוש.

ליאן הייתה נערה יפה בת 14, שקטה, מכונסת בעצמה, מנסה להבין מה קרה ואיך זה יכול להיות. אימה עבדה במוסד מוכר, עובדת חרוצה ואהודה, שגידלה שני ילדים במסירות רבה. אביה החליף מקומות עבודה רבים כי תמיד הסתכסך עם הממונים עליו. היחסים בין השניים היו מתוחים במשך שנים, וכללו מריבות קשות ואלימות מילולית של האב כלפי האם (קללות, גידופים), אך לא הוגשה אף תלונה לרווחה. עד אותו יום, בו לקח האב סכין, חיפש את אשתו אצל השכנים, פגע גם בהם, והרג אותה.


ההלם וההפתעה של כולם היו עצומים ומזעזעים.

אין דרך להבין מעשה כזה. גם כשליוויתי אותה למשפט, לא התקבלה תשובה מה גרם לו להתקף ולאלימות המטורפת הזו.

הנזק היה עצום.

ליאן הייתה צריכה להתמודד זמן רב אחר כך, עם האבל הטראומטי, עם אובדן קשה ומזעזע, עם יתמות, ועם תחושת האשמה – כי אולי הייתה צריכה לעשות משהו, אולי יכלה למנוע... אולי הייתה צריכה לנחש..

הסיפור המזעזע הפך לחלק מההיסטוריה האישית שלה.

צעד בצעד בנינו מחדש את האמון שלה במשפחת האם שתמכה בה, ובבני אדם בכלל. נתנו מקום לתחושות הקשות שמלוות מצבים כאלה.

לאט ובהדרגה היא הצליחה להתמקד בחייה מחדש ולשקם את היכולת שלה לבטוח באנשים ובאהבה.

כי זה מה שאלימות הורסת - את היכולת לאהוב.

איך אנחנו יכולים לעזור?

אלימות היא תמיד תגובה קשה שמגיעה דווקא מתוך חולשה ויוצרת נזק עצום.

קודם כל - צריך לעצור אותה – ואז אפשר לעזור.

אין לה שום קשר לאהבה.

בדרך כלל – היא תתרחש בתוך יחסים שכוללים הפחדה, הסתרה, איומים, התעללות רגשית – אשר כולם יוצרים חוסר ביטחון נוראי אצל הנפגע.ת.

תופעה בולטת נוספת היא – ההאשמה המתמדת של האלים את הנפגע בהתנהגות האלימה.

זה תמיד אשמת הילד, האישה, השכן, האחר וכו' – ש"הובילו לאלימות" – ובאף מקרה - זה לא המצב. אלימות - היא באשמת הפוגע. תמיד.

העובדה שנכונה עבור כל המקרים היא - שאלימות יכולה לשגשג – רק אם הנפגע.ת מתביישים בה ומסתירים אותה!

לכן – הדבר הכי חשוב הוא לחשוף את מה שקורה - לשתף - כדי שנוכל לעזור, או להפנות לעזרה, להגיש יעוץ וטיפול ולתמוך.

חשוב שנבין שתגובת הבושה היא טבעית אבל מונעת קבלת עזרה – ושהצעד הראשון ליציאה ממעגל האלימות – הוא שיתוף.

וכשאנחנו שומעים - או רואים - או מגישים עזרה - אין מקום לשיפוטיות.

גם נשים חזקות עלולות למצוא את עצמן במערכת יחסים אלימה.

ועובדה אחרונה - אפילו למשתמשים באלימות – ניתן לעזור, אם הם מוכנים לקחת אחריות ולקבל עזרה.

יחד - במעורבות ובאחריות - אפשר לייצר חיים אחרים. זה בנפשנו.


50 צפיות0 תגובות

Commentaires


bottom of page