פסיכולוגיה בגובה העיניים – אלימות היא תמיד חולשה!

את הסיפור של ליאן (שם בדוי) לא אשכח לעולם. היא הגיעה אלי לטיפול בהפניית העובדת הסוציאלית שליוותה אותה, שהייתה מזועזעת בעצמה, אחרי שאביה רצח את אימה. נערה יפה בת 14, שקטה, מנסה להבין מה קרה ואיך זה יכול להיות. אימה עבדה במוסד מוכר, עובדת חרוצה ואהודה, שגידלה שני ילדים במסירות רבה. אביה החליף מקומות עבודה רבים כי תמיד הסתכסך עם הממונים עליו. היחסים בין השניים היו מתוחים במשך שנים, וכללו מריבות קשות ואלימות מילולית של האב כלפי האם (קללות, גידופים), אך לא הוגשה אף תלונה לרווחה. עד אותו יום. בו לקח האב סכין, חיפש את אשתו אצל השכנים, פגע גם בהם, והרג אותה.



ההלם וההפתעה היו עצומים ומזעזעים. אין דרך ,,,,,,להבין מעשה גם כשליוויתי אותה למשפט, לא הובן עד הסוף מה גרם לו להתקף ולאלימות המטורפת הזו. הנזק היה עצום.

ליאן הייתה צריכה להתמודד זמן רב אחר כך, עם האבל הטראומטי, עם תחושת האשמה – אולי הייתה צריכה לעשות משהו, אולי יכלה למנוע... עם האובדן של האם, ובמקביל של האב, עם יתמות ועם סיפור מזעזע שהפך לחלק מההיסטוריה שלה.

היא חוגגת יום הולדת 80 בימים אלה, ונולדה בשם - אן מאיי בולוק. היא גדלה בטנסי למשפחה קשת יום שעבדה בקטיפת כותנה. אביה התעלל בקביעות באימה. האם עזבה. אן ננטשה ועברה לגדול עם סבתה. היא עבדה במשק בית אצל משפחות שכנות ומגיל צעיר שרה במקהלת הכנסייה. בסיפרה האוטוביוגרפי תיארה כי בגיל 16, כשראתה את אייק על הבמה שר רוקנרול, התלהבה מאד. באחת ההפסקות של ההופעה שלו היא ניגשה ללהקה, ביקשה וגם קיבלה את המיקרופון – והשאר היסטוריה. היא הצטרפה ללהקה של טרנר ותוך שנתיים הם נפרדו מהלהקה והפכו לצמד מצליח על הבמה ובחיים. אבל אייק סבל מהפרעה נפשית שאובחנה בסוף ימיו, מהתמכרות לאלכוהול ולסמים והתעלל בה קשות במשך שנים רבות. הפעם הראשונה שהפעיל אלימות נגדה הייתה כשסירבה לשנות את שמה (מאן לטינה). היא מספרת שהוא זרק עליה מרחיב נעליים מעץ על הראש "..תמיד זה היה על הראש". מאז לא הפסיק. היא נשארה. העדות המצמררת שלה כוללת את ההצהרה כי במשך כל השנים אהבה אותו למרות שהתעלל בה, אבל גם מאד פחדה ממנו. ההצלחה שלהם על הבמה התרחשה במקביל להתעללות קשה שספגה ממנו, ושגרמה לה לנסות ולהתאבד ב1968.

באחת המריבות, ב1976, אחרי שהיכה אותה כל הדרך משדה התעופה למלון, רגע לפני שהיו אמורים לעלות על הבמה – היא החליטה לברוח. המסע שלה אל החופש היה ארוך וכלל שנים של התמודדות עם נושים, הפחדות, ונסיונות חוזרים לכלכל את עצמה ולחזור לשיר. היא הופיעה במועדונים קטנים, הקליטה אלבום סולו שהתרסק, אך חזרה שוב ושוב לשיר ולרקוד על הבמה. אחרי 5 שנים קשות, הגיעה ההצלחה שנמשכה שנים רבות אחר כך, ונישואין לבעל אוהב, תרומת כליה שקיבלה ממנו, וחיים טובים עד היום. השיר שלה – What's love got to do with it"" - משמש סמל עד היום.

היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים (25.11.19) הוא תזכורת שעוד לא הצלחנו למגר את אחד העיוותים הגדולים ביותר שיש בחברה האנושית. אלימות שמתרחשת מצד הקרובים ביותר, במקום בו אמורה להיות הגנה, תמיכה ושמירה מקסימלית – מזעזעת, עצובה ומייצרת פגיעה נפשית גדולה ביותר. כשהאלימות נגמרת במות האישה – כל מי שקשור למקרה נפגע, והפגיעה עוברת גם אל הדור הבא. הורים מתעללים מייצרים ילדים, אשר חלקם פונים לאלימות בהמשך חייהם. לא כולם.

איך אנחנו יכולים לעזור?

אלימות היא תמיד תגובה של חולשה – שצריך לעצור אותה – ואז לעזור.

אין לה שום קשר לאהבה.

בדרך כלל – היא תתרחש בתוך יחסים שכוללים הפחדה, הסתרה, איומים, התעללות רגשית – וכולם יוצרים חוסר ביטחון נוראי אצל הנפגע.ת. תופעה בולטת נוספת היא – ההאשמה המתמדת של האלים את הנפגע בהתנהגות האלימה – זה תמיד אשמת הילד, האישה, האחר וכו' – ש"הובילו אותו לאלימות" – וזה אף פעם לא נכון.

היא יכולה לשגשג – רק אם הנפגע.ת מתביישים בה ומסתירים אותה!

לכן – הכי חשוב שנאפשר שיתוף כדי שנוכל לעזור, להפנות לעזרה, להגיש יעוץ וטיפול ולתמוך. חשוב שנבין שתגובת הבושה היא טבעית אבל מונעת קבלת עזרה – ושהצעד הראשון ליציאה ממעגל האלימות – הוא שיתוף. למרות הפחד. גם למשתמשים באלימות – ניתן לעזור, אם הם מוכנים לקחת אחריות ולקבל עזרה.

אין מקום לשיפוטיות. גם נשים חזקות עלולות למצוא עצמן במערכת יחסים אלימה.

עזרה

2 צפיות
לקבלת עידכונים ומאמרים מקצועיים הירשמו כאן

קליניקה :

גבעת הפרחים

ת.ד. 351 מושב מאור

  • facebook
  • youtube
  • mail
  • phone
  • whats

Designed by BestSite

כל הזכויות שמורות ללימור סופר פטמן

  • mail
  • phone
  • whatsapp