קיץ, היציאה מהמסגרות, והשעות הארוכות עם הילדים - יכולים לייצר עייפות מקומית.
זה גם הזמן שההבדל בין הורה/מבוגר (שממשיך ועובד כל הקיץ) לבין ילד.ה (שיוצא לחופשה של מעל 60 ימים) הוא הכי בולט אבר!
הציפיה להנות - נמצאת כל הזמן באוויר, והמתח לייצר עוד ועוד אירועים כייפים עבור הילדים / הנוער במקביל להמשך עבודה - דורש יכולות על של ג'גלינג הורי.
המלצה ראשונה: בין כל החוויות של הקיץ - אפשרו להם להשתעמם!.
האמת המרה היא שאי אפשר להנות כל רגע ורגע.
מותר וצריך גם להשתעמם.
זה אפילו חשוב להשתעמם קצת מידי פעם.
למה?
כי זה מאפשר לשים לב שיש לנו זמן (מתנה),
לחשוב ביחד - מה רוצים לעשות?
לבדוק מה אפשרי לעשות כרגע? ומה רוצים לתכנן להמשך?
ובעיקר מאפשר לחפש ביחד מה חסר לנו? זמן בחוץ או זמן בבית? פעילות שקטה או יציאה רועשת?
לכן - המלצה שניה: שימו לב - לשאול במקום לפתור!
כשהילדים משתעממים - במקום לפתור להם את הבעיה (כי שעמום למרות חשיבותו הוא תחושה מאד לא נעימה) - חשובה ביותר השאלה: מה אתם רוצים לעשות שאפשרי היום?
השיחה המשותפת על הרצונות - מייצרת הרגשה של הקשבה,
החיפוש המשותף יוצר קירבה, (גם אם לא מצאנו משהו שמרצה אותם),
ואפשר גם להסביר שיש דברים שאפשר לעשות כרגע, ויש כאלה שהם רעיונות נפלאים - רק צריך לתכנן אותם קדימה.
ובינתיים? אפשר גם לשחק בלהירגע .
עוד דבר קטן אך חשוב: גם הורים צריכים להנות!!! רק אומרת...