את הסיפור הזה אני מביאה בטיפול כשיש פחד ללכת בדרך האישית ויש צורך ביצירתיות ואומץ,
או כשיש תחושה של ריקנות ובדידות ויש צורך להיפתח לקשרים נוספים..
היה היה מלך טוב ונדיב. כשהגיע זמנו לפרוש, קרא לשני בניו ולבתו ואמר להם: בעתיד הקרוב אחד מכם ימלא את מקומי, אך הבחירה קשה, לכל אחד מכם איכויות נהדרות משלו. לכן אתן לכם משימה".
הוא נתן לכל אחד שק מטבעות ושלח אותם למסע עם המשימה ואמר: "עליכם למצוא משהו שימלא את הארמון. בעוד שנה בדיוק תחזרו וכל אחד מכם ימלא את הארמון במה שבחר".
חלפה שנה.
חזר הבן הראשון עם עגלות עמוסות ופועלים שהובילו ומילאו את הארמון בקש! הקש התפזר ולרגע היה נדמה שהארמון מלא. אך אט אט שקע הקש על הארץ והארמון התרוקן בחזרה.
עד שהספיקו לנקות את הקש, חזר הבן השני עם חמורים עמוסים ופועלים שסחבו שקים ומילאו את הארמון בנוצות! הנוצות פוזרו ולרגע אחד היה נדמה שהארמון מלא אך אז שקעו על הארץ, והארמון התרוקן בחזרה.
ישבו כולם וחיכו.
אז הופיעה הבת עם תרמיל קטן, נכנסה אל הארמון, ביקשה שיפתחו את כל הדלתות הפנימיות, ושכל אנשי החצר יישבו במעגל באולם הגדול. כשירדה החשיכה, הוציאה מתיקה נר והדליקה אותו. אז הוציאה חליל והחלה לנגן. אט אט שקעה המוסיקה אל ליבם של האנשים והם החלו לשיר ולרקוד.
המלך חייך, הוא ניגש אל הנסיכה ואמר לה:
"את בתי היקרה, הצלחת למלא את הארמון בשני דברים:
באור שהוא חוכמה ובמוסיקה שהיא התלהבות, ואין תכונות נעלות מאלה למנהיגה הבאה של הממלכה".
וכך הפכה הנסיכה למלכה, וניהלה את הממלכה בחוכמה ובהתלהבות.
את הסיפור הזה שמעתי משרון אביב, והוא מופיע באתר שלה עבור מספרי סיפורים.
