אנו יודעים שבמצבי לחץ ומשבר, כשהמציאות משתנה בפתאומיות, ולא ברור מה יהיה, או מה כדאי לעשות – כולנו חווים חוסר וודאות וחוסר שליטה.
עם זאת - האם כולנו מגיבים אותו דבר לאותו מצב?
לפעמים כן - ולפעמים לא.
במהלך השנים בהם טיפלתי במבוגרים וילדים במצבי משבר וטראומה בארץ, ובמשלחות לחן"ל שהשתתפתי - היה מדהים לראות - מעבר לתרבויות עד כמה אנו דומים בתגובות שלנו ללחץ. ולזכפסיכולוגית מומחית בהתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר – חשוב לי כותבת כאן את הדברים הכי חשובים מתוך ההכשרות שמעבירה לאנשי מקצוע וקהל רחב על התמודדות עם משברים, לחץ וטראומה.
מה עובד הכי טוב במצבים כאלה? ידע ועובדות!
לכן –
רצ"ב 3 עובדות חשובות שכדאי לדעת על איך לחץ פועל עלינו:
1.לחץ הוא חלק מהחיים ואנחנו יודעים להתמודד אתו. אנו חיים עם לחץ זמן, לחץ להספיק, לחץ להצליח, לחץ חברתי ועוד ועוד - ולומדים להתמודד איתם, במהלך ל החיים. רוב הזמן אנחנו מתמודדים טוב עם הלחץ בחיינו.
לגבי ילדים ונוער: צריך להבין שבגלל ניסיון החיים הקצר יחסית שלהם, והתלות במבוגרים שבחייהם – יש להם יכולת התמודדות אך נמוכה יותר מהמבוגרים.
מאחר וכולנו נדרשים להיות במרחב קטן אחד – ממש חשוב שנלמד במה אנו דומים ובמה אנו שונים:
2. לחץ פועל על כולנו באופן דומה – הוא מפעיל את מערכת ההישרדות הביולוגית שלנו, שיש לה 3 אפשרויות תגובה (לפי מה שמתאים למצב):
א. להילחם (FIGHT) (פיזית או בהתנהגות - להיות אקטיבי, לעשות, לצעוק ועוד)
ב. לברוח (FLIGHT) (פיזית או במחשבות – להימנע מלחשוב, לחלום, לישון וכו')
ג. לקפוא (FREEZE) (מופיע באופן לא רצוני ולא נעים)
3. א ב ל – אנו שונים לגבי הדרך שבה אנו נרגעים ומפחיתים לחץ. כלומר - אנו שונים לגבי ההתמודדות שלנו עם מצבי הלחץ!
יש לנו מה שמקובל לקרוא לו – סגנון אישי. בדיוק כמו באופנה – כל אחד מאתנו יצר לעצמו סגנון אישי של תמהיל כל הדברים שמרגיעים אותו. ישנם שמעדיפים הרבה פעילות. ישנם שמעדיפים הרבה מידע. ישנם שדווקא כמה שפחות חדשות מרגיע אותם. ישנם שלהיות קצת לבד הכי טוב להם.. וכך הלאה.
האם דרך אחת טובה יותר מהשנייה? לאוו דווקא. סגנון הוא דבר אישי, ולכל אחד יכולים להיות דברים שונים שירגיעו אותו/אותה.
מה הבעיה? שהסגנונות שלנו יכולים להיות הפוכים - ישנם אנשים (וילדים.ות ובני נוער) שכשעולה הלחץ הם צריכים לעשות כמה שיותר – עוגיות, יצירה, הליכה, ריקוד, ספורט, נקיונות וכו' (אנשי ה-DOING). לעומתם ישנם אנשים שהכי מרגיע אותם זה להיות בשקט, לנוח, לישון או לעשות דווקא פחות...
לכן – כשבדירה אחת יש אמא שמרגישה שהיא צריכה כמה שיותר שקט כדי להירגע, אבא שרוצה רק להפעיל את כולם, בת שרוצה לרקוד כדי להשתחרר, בן שרוצה לישון וכו' וכו'... אנו עלולים לקבל סיר לחץ...
מה עושים? הכי טוב זה:
1. לעשות את מה שעושה לנו טוב – יותר ממה שרגילים.
2. לגוון ולהשתמש בכל מיני דרכים וסגנונות גם כאלה שאנחנו לא רגילים אליהם כל כך. אם נוכל לצאת מאזור הנוחות ולנסות כל מיני דברים – נחזיר לעצמנו את הכוח להמשיך ולהתמודד, ואפילו לחפש איפה אנחנו מרוויחים מהמשבר הזה.
3. בונים סובלנות ומתרגלים התחשבות האחד כלפי השני – מסבירים את הנ"ל, ומאפשרים לכל אחד את הסגנון שהוא צריך – אבל באופן מתחשב ובמידה שלא מלחיצה את האחרים.
רגילים לעשות ספורט פעם/פעמיים בשבוע? – עשו משהו ספורטיבי כל יום ואפילו פעמיים ביום!
רגילים לשחק כל יום קצת עם הילדים? שחקו איתם במשך זמן שתחליטו עליו – רבע שעה, חצי שעה שעה או יותר – כמה פעמים ביום!. לשחק כל היום – בדרך כלל מתיש את המבוגרים... בשאר הזמן ארגנו פעילויות אחרות.
רגילים לדבר עם חברים אחת לכמה ימים? דברו איתם פעם/פעמיים ביום ... וכך הלאה.
רק זוכרים – התמודדות היא ענין של סגנון!
מה הרווחנו? יותר סובלנות והתחשבות גם בבית וגם בחיים – מסר טוב מאד לחיים.