אבחונים

אבחון פסיכולוגי הוא תהליך מעמיק של מספר פגישות והעברת מבחנים פסיכולוגים שמטרתם מציאת הגורם/הגורמים לקשיים אשר מעיקים על ילדים ונוער בגילאים שונים והפנייה לדרך הטיפול המתאימה ביותר להתגברות על הקושי.

במקרים מסוימים  מומלץ לבצע הערכה פסיכולוגית, הכוללת פגישה אחת או שתיים, לאיתור מוקדי הקושי והמצוקה של ילדים ובני נוער, ועל מנת שאוכל להמליץ מהי דרך הטיפול הטובה ביותר. גם בהערכה ניתן לשלב מבחנים פסיכולוגים.

מתי כדאי לפנות לאבחון פסיכולוגי או להערכה פסיכולוגית?

בכל פעם שמופיע קושי  שפוגע בתפקוד של הילד.ה – ואתם רוצים לדעת מה הסיבות לקושי וכיצד לפתור אותו, כדאי להקדים ולהתייעץ לגבי סוג האבחון הנדרש ומהי הדרך הכי טובה לפתרון.

באילו בעיות כדאי להגיע לאבחון או הערכה פסיכולוגיים?

ילדים ובני נוער יכולים לסבול מקשיים בכל אחד מהתחומים הללו, בחלקם או בכולם:

בתחום הלימודי: ליקויי למידה, קשיי קשב וריכוז, מוטיבציה נמוכה ללמידה, יכולת גבוהה והישגים נמוכים ועוד

בתחום הרגשי: חרדות, פחדים, דכדוך, מצוקה לא מוסברת, קושי בולט בפרידות, מחשבות שחוזרות על עצמן, התנהגויות מוזרות ועוד.

בתחום החברתי: בדידות, קושי ביצירת קשרים חברתיים, הסתגרות, דחיה חברתית ועוד.

מתי הכי מתאים לבצע אבחון או הערכה פסיכולוגיים?

הורים יקרים – כאשר אתם מזהים שהקושי של הילד.ה שלכם מפריע לו לרכוש ביטחון עצמי, להצליח עם חברים, להצליח בלמידה, להיות בקשר טוב עם שאר בני המשפחה וכו' – חשוב ביותר להקדים ולהתייעץ – כי ניתן לעזור וקיימים פתרונות רבים.

ישנם קשיים המלווים את הילד.ה מיום היוולדו.ה אך מחריפים רק בשלבים מסוים בחיים עד שפוגעים ביכולת שלו.שלה להצליח.

לדוגמא: קשיים בויסות חושי יכולים להופיע בינקות ולגרום לבכי רב ולקושי של התינוק להירגע. אך בגיל הגן אותו ילד יתקשה לשבת במפגש או להשתלב בקבוצה.

קשיי קשב וריכוז – יכולים להופיע בגילאים צעירים מבלי להפריע לילד להצליח, אך בגילאי בית הספר הם יכולים להתבלט ולהקשות מאד על למידה בית ספרית.

באופן דומה סף תסכול נמוך, חרדות, ביישנות, אימפולסיביות ועוד יכולים לעכב רכישת ביטחון עצמי,בגיל הצעיר, ליצור דימוי עצמי ירוד ולהקשות עם השנים יותר ויותר על היכולת להצליח בלמידה ומבחינה חברתית.

לעיתים מופיעים קשיים לפני או אחרי מעברים משמעותיים בחיים, לדוגמא: לפני מעבר דירה, אחרי לידת אח חדש,  לפני כניסה לגן טרום חובה, לפני או אחרי העלייה לכיתה א', לפני מעבר לכיתה אחרת או אחרי המעבר לחטיבת הביניים ועוד.

לעיתים מופיעים קשיים לפני או אחרי מעברים משמעותיים בחיים, לדוגמא: לפני מעבר דירה, אחרי לידת אח חדש,  לפני כניסה לגן טרום חובה, לפני או אחרי העלייה לכיתה א', לפני מעבר לכיתה אחרת או אחרי המעבר לחטיבת הביניים ועוד.

לעיתים מופיעים קשיים כאשר מתרחשים שינויים משמעותיים בחיים המשפחתיים דוגמת גירושין, חתונת פרק ב', מעבר דירה, מוות במשפחה, קשיים כלכליים במשפחה וכו'.

מה מקבלים בסוף האבחון או בסוף ההערכה הפסיכולוגית?

בסוף האבחון או ההערכה, תקבלו דו"ח המפרט את החוזקות והיכולות של הילד.ה, מהן הסיבות לקשיים והמלצות לפתרון. ההמלצות כוללות: המלצות ליישום על ידי ההורים, המלצות ליישום על ידי הילד.ה  והמלצות לצוות החינוכי.

עוד פרטים על למה כדאי לפנות להערכה פסיכולוגית ומה נותן האבחון הפסיכולוגי;

איך נדע איזה אבחון צריך לעשות,

איזה קשיים ניתן לפתור בגיל הרך, איזה קשיים חשוב לאבחן כבר בגיל הגן,

מהם קשיים אופייניים לגיל בית הספר

ומהם הקשיים הנוטים להופיע בגיל ההתבגרות – מומלץ להיכנס לשאלות ותשובות

חשוב לדעת
על אבחון, הערכה וכל מה שבינהם... שאלות ותשובות

למה כדאי לפנות להתייעצות, הערכה או אבחון פסיכולוגי ?

ההתלבטות האם לגשת לאבחון או להערכה פסיכולוגית, הינה טבעית ומובנת. הרי אתם ההורים מכירים את הילד.ה שלכם מהיום שנולד.ה, אז מדוע שמישהו אחר יוכל לומר עליו.ה משהו שאתם לא יודעים או לא מבינים?

פעמים רבות הורים מרגישים ש"משהו לא בסדר", גם בלי לדעת בדיוק במה מדובר; לעיתים הורים מרגישים שמשהו קורה לילד והוא מתנהג אחרת מאחיו או חבריו אבל לא בטוחים שיש בעיה;

לעיתים הצוות החינוכי יוזם את ההפניה בעקבות קשיים שמתעוררים בגן או בבית הספר ואתם ההורים לא בטוחים אם יש צורך שהצוות יתאמץ יותר או שבאמת יש בעיה.

לעיתים הילד עצמו משקף בהתנהגותו מצוקה (לא רוצה ללכת לגן, לא אוהב ללמוד, נמנע מלכתוב, לא רוצה ללכת לחברים), או שמבטא אותה ישירות בתלונות, התפרצויות זעם או בבעיות התנהגות אחרות..

הערכה ו.או אבחון פסיכולוגי עונים בדיוק על השאלות הללו: האם יש בעיה ומהו הפתרון הטוב והמהיר ביותר עבורה. לקריאה נוספת על אבחון והערכה פסיכולוגית קרא כאן

איך נדע איזה אבחון צריך לעשות?

סוג האבחון הנדרש מותאם לכל ילד.ה על פי גילו.ה וקשייו.ה. בפגישה הראשונה עם ההורים, לאחר מילוי השאלונים ותיאור הקשיים, אני מתאימה את סוג האבחון הנדרש או מציעה תהליך של הערכה. לעיתים ניתן לפתור את הקשיים באמצעות תהליך טיפולי במגוון הגישות איתן אני עובדת.

למה כדאי אבחון פסיכולוגי או הערכה פסיכולוגית ולא אבחון אחר?

קיימים בשטח כיום מאבחנים רבים וסוגי אבחונים רבים. חשוב מאד לבדוק מה הכשרתו ונסיונו של המאבחן אליו ניגשים. האבחון הפסיכולוגי הוא המעמיק ביותר בתחום הרגשי והיחידי שמסוגל לאגד את כל הנתונים בתחומים השונים למפה אישית אחת. התחום הרגשי קשור באופן הדוק לכל מצבי הלמידה – ובעיקר לקשיי קשב וריכוז, ולכן חשוב ביותר להבין את השפעתו. לדוגמא: ילד שחושש לשאול יכול להיראות כילד שלא מבין; ילד חרד יכול להיראות לא מרוכז; ילד מדוכא עלול להיראות כלא מבין ועוד, לכן יש צורך לערוך אבחנה מבדלת.

גם ההערכה הפסיכולוגית נשענת על הבנה עמוקה של תחומי הנפש ולכן מספקת המלצות מבוססות לפתרון הבעיה.

מה נותן האבחון הפסיכולוגי או ההערכה הפסיכולוגית?

האבחון או ההערכה הינם  הזדמנות – לברר, להבין ולהתגבר על בעיות. הוא נותן תמונה מלאה של החוזקות והקשיים ומאפשר לפעול מול בעיות בטרם תהפוכנה לצרות גדולות. בנוסף, פניה לאבחון או הערכה נותנת דוגמה הורית להתמודדות עם קשיים לפיה "כשיש בעיה מתייעצים, מתמודדים ופותרים".
בתהליך האבחון או ההערכה שאני עורכת, הילד.ה מקבל.ת משוב מיידי לכל אורך הפגישות (מבלי לפגוע בתוקף המבחנים) כך שבסוף התהליך הוא.היא  יוצאים מחוזקים.


בנוסף, הילד.ה מקבלים הסבר לגבי סוג הקשיים וסגנונות הלמידה המתאימים לו. הרי לא כל אחד לומד באותה דרך. וכך, אם יש קושי בתחום מסוים, לעיתים ניתן לפתור אותו ולעיתים יש צורך לעקוף אותו באמצעות תחום אחר.

גם חרדות וקשיים רגשיים, ניתן לפתור כשמאתרים את הסיבות לקושי.

מה ההבדל בין הערכה פסיכולוגית לאבחון פסיכולוגי?

אבחון פסיכולוגי הוא תהליך מעמיק שכולל שיחה, תצפית והעברת מבחנים פסיכולוגיים. הוא אורך כחמש פגישות, כאשר בתחילה אני פוגשת את ההורים, אחר כך אני פוגשת את הילד.ה להעברת מבחנים פסיכולוגים, ולבסוף פוגשת את ההורים לפגישת סיכום והמלצות ושולחת דו"ח פסיכולוגי להורים. בכל אבחון אני מעבירה מבחנים פסיכולוגיים בהתאם לצורך שעלה. התשלום הינו לפי סוג האבחון.

הערכה פסיכולוגית היא תהליך דומה אך קצר יותר, של פגישה אחת עד שלוש פגישות, שמטרתן למצוא את הסיבות לקשיים ומצוקות של ילדים ובני נוער ולהציע פתרונות. גם כאן ניתן לשלב העברת מבחנים פסיכולוגים בהתאם לצורך. התשלום הינו לפי מספר הפגישות.

איזה קשיים ניתן לפתור בגיל הרך? (מלידה עד גיל 5)

בגיל הרך, לעיתים מופיעים קשיים כבר בשנים הראשונות. לדוגמה, קשיים להירגע מבכי, עיכוב ברכישת הדיבור, קשיי קשב וריכוז, קשיים בקבלת משמעת בבית, התפרצויות זעם בבית או בגן, קשיים בגמילה, קשיים בשינה ועוד. קשיים אלה מעיקים מאד על ההורים ועל הילד.ה וניתן לפתור אותם.

בגיל זה מתאימה הערכה פסיכולוגית הכוללת גם את הקשר עם ההורים. אני עובדת גם בגישה דיאדית (שילוב ההורים בפגישות) לכן הפגישה הראשונה היא עם ההורים, ואחריה תהיה פגישה של כל אחד מההורים עם הילד, ולבסוף פגישת סיכום עם ההורים לקבלת תוצאות ההערכה והמלצות

איזה קשיים ניתן לאבחן בגיל הגן?

קושי לשבת במפגש בגן, מרדנות ואי קבלת סמכות של מבוגרים, ביישנות, הססנות, קושי לקבל הפסד במשחק, קושי להתחבר לילדים או התבודדות, קשיי זכירה ועוד – כולם דוגמאות של קשיים היכולים להופיע בגיל הגן, ליצור קשיים רבים בבית, ולעכב את ההתפתחות התקינה. על מנת לפתור קשיים אלה ולסייע לילד.ה להתגבר על קשייו בבית ובגן, כך שישתלב היטב גם בבית הספר, מומלץ להגיע להערכה או לאבחון לילדי גן.

איזה קשיים ניתן לאבחן בגיל בית הספר?

קשיים רגשיים יכולים להופיע במעבר מהגן לבית הספר ובכל שלב של שנות בית הספר. הם מתבטאים בחרדות, פחדים, חוסר רצון ללכת לבית הספר, כאבי בטן חזקים בבקרים, כאבי ראש בערבים ועוד.

קשיים בתחום הקשב והריכוז מתבלטים בשנות בית הספר, כשהדרישה לריכוז מתמשך עולה. הם מתבטאים בקושי להקשיב במהלך השיעור, תנועתיות, תזוזות רבות על הכסא, קושי להתמקד בשיעור, ולעיתים גם במריבות עם חברים, או בקשיי התנהגות אחרים.

בלמידה יכולים להופיע קשיים שונים בקליטת הקריאה, בהבנת הנקרא, בכתיבה, בקשב וריכוז או בהפקת החומר הנלמד במבחנים. בכל המצבים הללו כדאי לבדוק האם קיימת בעיה אוביקטיבית של לקות למידה ולקבל תכנית פעולה כיצד לשפר את הלמידה.

גם בתחום החברתי יכולים להופיע קשיים רבים דוגמת הסתגרות, קשיים ביצירת חברויות, בדידות, דחיה חברתית ועוד.

לעיתים מופיעים קשיים רק בתחום אחד, ולעיתים בכמה תחומים. סוג האבחון יותאם לנתוני הבעיה שיוצגו.

איזה קשיים ניתן לאבחן בגיל ההתבגרות? .

בגיל ההתבגרות, כאשר הדרישות הלימודיות עולות ומופיעים קשיי למידה, יש לבדוק האם הם נובעים מלקות למידה או מסיבות אחרות. גם קשיים חברתיים בולטים בגיל זה ויכולים להוביל למצוקה רבה בבית, אצל הנער.ה ובבית הספר. גיל זה מכיל שינויים רבים ולכן חשוב ביותר לאבחן או לבצע הערכה מהירה של מקור הבעיה כדי שאפשר יהיה ליישם את ההמלצות ולהקל על הקשיים

מה כולל האבחון הפסיכולוגי?

אבחון פסיכולוגי אורך בדרך כלל כ-4-6 שעות, המתפרסים על פני מספר פגישות.
פגישה ראשונה מיועדת להיכרות עם ההורים והילד.ה/נער.ה, בירור מהות הקשיים ומתן ייעוץ לגבי סוג האבחון הדרוש.  
בהמשך מתקיימים 2-3 מפגשים עם הילד.ה/נער.ה להעברת מבחנים פסיכולוגים ותצפיות. אורך המפגשים תלוי בגיל הילד.ה, ביכולת הריכוז שלו.ה.
לבסוף, מתקיימת פגישת מסירת ממצאי האבחון להורים. זהו השלב החשוב ביותר ומומלץ כי שני ההורים יגיעו אליו. בשיחה זו יינתן הסבר מלא לגבי יכולת הילד.ה, תפקודו.ה במבחנים השונים ביחס לנורמת בני גילו, הסברים לקשיים, והמלצות כיצד ניתן להתגבר עליהם.
ממצאי האבחון מועברים בדו"ח כתוב לידי ההורים והינם סודיים.

עם זאת, במידה והילד.ה/נער.ה מבטא קשיים בתוך בית הספר, ייתכן שיש צורך בהדרכת הצוות.

ניתן לקיים פגישה בבית הספר עם הצוות הרב מקצועי, על מנת ליישם תכנית טיפולית לשיפור המצב. שיתוף פעולה טוב בין ההורים לצוות בית הספר יוביל להצלחה בהישגים ובהרגשת הילד.ה.

מה כוללת ההערכה הפסיכולוגית?

הערכה פסיכולוגית הינה תהליך קצר יותר, של פגישה אחת עד שלוש פגישות. בירור הסיבות לקשיים נערך בשיחה ובתצפית. לעיתים הפגישה הראשונה תהיה עם ההורים והילד.ה ולעיתים אפגוש את ההורים לחוד ואחר כך את הילד.ה.

בתהליך הערכה של נוער, בדרך כלל אפגוש את ההורים לחוד ואחר כך את הנער.ה.

לעיתים יש צורך בפגישה נוספת, וניתן להוסיף בה גם מבחנים פסיכולוגים מתאימים.

בתום ההערכה תיערך פגישת סיכום והמלצות עם ההורים. במידה ומתאים נצרף גם את הילד.ה/הנער.ה.

ממה נובעים קשיי קריאה וכתיבה?

קושי לקרוא ולהבין מיד את הכתוב, קושי להספיק להעתיק בכיתה וקושי לבטא בכתב את שהילד למד או יודע (גם אם לא התכונן לבחינה) יכולים לנבוע ממספר גורמים:
• לקות למידה אשר לא אותרה
• לקות למידה שאותרה וטופלה, אך יש לטפל בה באופן אחר
• קשיים רגשיים, או קשיים חברתיים, או חרדת בחינות המעיקים ומעכבים למידה
• קשיים משפחתיים היוצרים קשיים רגשיים