top of page
  • mail
  • phone
  • whatsapp

מתי כדאי לפנות לטיפול עקב פחדים וחרדות אצל ילדים ובני נוער?

8 בנוב׳
זמן קריאה 3 דקות

עודכן: לפני 10 שעות

פחדים הם חלק טבעי מהילדות ומגיל ההתבגרות.

לא רבים יודעים שמחקרים אנתרופולוגים שנערכו בכל העולם, מגלים כי ישנם פחדים שמגיעים בדיוק באותם גילאים אצל ילדים בכל העולם.

מתי כדאי לפנות לטיפול עקב פחדים וחרדות אצל ילדים ובני נוער?

בכל אחד מאיתנו מסתתר עמוק בפנים פחד כלשהו.

פחד הוא רגש טבעי, חזק, נפוץ וחשוב בחייהם של ילדים ושל מבוגרים. הוא נובע מהצורך ההישרדותי שלנו להישמר מפני סכנות, וככזה יש לו ערך חיובי בחיינו. פחדים פיזיים – כמו פחד מנפילה, מרעש פתאומי, ממקומות גבוהים, מבעלי חיים או ממוות – מעוררים אותנו לשמור על עצמנו ולפתח זהירות במקומות הנכונים.

במקביל, גם לפחדים רגשיים והתפתחותיים יש תפקיד חשוב, והם מופיעים בהדרגה לאורך שנות הילדות.


מהם פחדים התפתחותיים? פחדים אשר מופיעים אצל הילדים בשלב התפתחותי ספציפי.


לדוגמה, בגיל 6–9 חודשים, כאשר תינוק שהגיב עד אז בחביבות לאנשים זרים מתחיל לבכות כשמישהו שאינו מוכר (או אפילו סבתא) מרים אותו, אנו מבינים שהופיע פחד מזרים, בדיוק בזמן. תגובה זו מעידה שהתינוק מזהה את אימו ואת בני משפחתו הקרובים, ומבחין בינם לבין זרים.


או סביב גיל שנה, כאשר מופיע פחד מפרידה, והילדים נצמדים ומתקשים להירגע, התרחקות הדרגתית של ההורים והרגעה מאפשרים לילד להפנים את אהבת ההורה בהדרגה ולפתח ביטחון באהבה זו גם כשההורה אינו לצידו. אם בגיל זה בדיוק מכניסים לגן, תהליך ההסתגלות לפרידה יהיה ארוך יותר.


סביב גיל שנתיים מופיע פחד נטישה אצל הפעוט שכבר פיתח התקשרות בטוחה (Attachment) למשפחתו. מצד אחד הוא חש תלות בהוריו, ומצד שני מתעורר בו צורך בעצמאות, אשר גורם לו לחשוש מהתרחקותם. בשלב זה עליו לתרגל את היכולת להתרחק ולהרגיש בטוח.


ישנם פחדים אשר מתחילים מוקדם אך מלווים את התפתחות הילדים במשך כמה שנים. הפחד מחושך הוא דוגמה כזו. הוא מופיע בסביבות גיל שנתיים וחצי, עשוי להימשך כמה שנים, ונובע מכך שמה שהיה מוכר לילד נעלם בחושך. עצמים שלמד לזהות באור יום נראים משונים בחושך, והוא מתקשה לזהותם.


גם לפחדים דימיוניים יש ערך חיובי. בגילאי הגן, 3-6 שנים מופיעים פחדים בשכיחות הגבוהה ביותר – כולל פחדים הקשורים לשלמות הגוף, לבעלי חיים, התחזקות הפחד מחושך ופחדים ממפלצות ומכשפות. פחדים אלה מצביעים על התפתחות הדמיון ועל הקושי להבחין בינו לבין המציאות. ההתגברות עליהם מסמנת התפתחות תקינה של היכולת להתמקד במציאות ולווסת את יצר התוקפנות הפנימי שמתחזק בגיל זה.


ככל שהילד גדל ולומד להכיר את סביבתו, כך מתרחבים הנושאים שמהם הוא חושש, עד שהוא לומד להתמודד איתם באופן חיובי.


בגילאי בית הספר (מגיל 6 ואילך) מתמעטים הפחדים הקשורים לביטחון הגוף, ומתפתחים פחדים חדשים הקשורים למצבי החיים החדשים שהילד פוגש כגון: פחד מדחייה חברתית, פחד מכשלון או פחד מהשפלה של חברים ומורים.


בגיל ההתבגרות מופיעים פחדים מפני מחלות והידבקות, פחד מפני סכנות פנימיות (עקב התגברות היצרים והדחפים, כולל מיניים), פחד מפני גניבות ופריצות ועוד. אצל בנות מופיע לעיתים גם פחד מפני חטיפה. שכיחים גם פחדים מפני דחייה חברתית, מפני עליד לא ידוע ומפני אי הצלחה בחיים.


ברוב המקרים, ילדים ובני נוער מצליחים להתגבר על פחדיהם בעזרת הוריהם וכחלק מתהליך ההתפתחות הטבעי.


אולם, לעיתים הפחד הופך עוצמתי מדי, משפיע על ההתנהלות היומיומית, פוגע ביכולת החברתית או הלימודית, או נמשך מעבר לתקופה ההתפתחותית הנורמטיבית.


לדוגמה, כאשר פחד מחושך – שאופייני לגיל הגן – ממשיך גם בגיל בית הספר ומוביל להימנעות מחוגים, לוויתור על פעילויות או להתכנסות בבית, הוא מעיד על קושי רגשי משמעותי ועל מצוקה שהילד אינו מצליח להתגבר עליה בכוחות עצמו.


במקרים אחרים, הפחד עלול להפוך לחרדה כללית ללא נושא ספציפי, והעיסוק המתמיד בה גורם למצוקה רבה ולעיכוב בהתפתחות. ילד שעסוק בפחדיו אינו פנוי לחברים, ללמידה או להנאה.


למרות הידיעה שפחד הוא רגש טבעי, הורים מוצאים את עצמם לא פעם מתוסכלים מול פחדי ילדיהם ועושים מאמצים רבים לעזור להם "להפסיק לפחד".

במקום זאת, יש צורך לבדוק מאין הפחד נובע, לזהות את מקור הקושי הרגשי ולהתייחס אליו באופן ממוקד ותואם גיל, כדי שלא יעכב תחומים נוספים בחיי הילד.

לדוגמה, פחד להישאר לבד בבית, בגילאי בית הספר, יכול להעיד על קשיים חברתיים אשר מכאיבים לילד וגורמים לו להרגיש לא בטוח בעצמו, וזקוק לנוכחות מתמדת של ההורים.


פחד אשר נמשך מעבר לתקופה ההתפתחותית הנורמטיבית, מעיד על קושי רגשי משמעותי ועל מצוקה, שהילד.ה לא מצליחים להתגבר עליה בכוחות עצמם.


כאשר ניראה שהפחד משתלט על חיי הילד (והוריו), וכל מאמצי ההורים לא מצליחים לעזור לו להתגבר - מומלץ לפנות להתייעצות , לזהות את מקור הקושי הרגשי ולהתייחס אליו באופן ממוקד, וללמוד דרכים חדשות להתמודדות. כך, הילד לא רק לומד להתגבר על הקושי הספציפי, אלא גם מפנים מודל בריא של בקשת עזרה והתמודדות עם אתגרים.

תגובות


bottom of page