סיפור הטיפול של יובל, שבדיוק הסתיים, מדגים את המסר הזה שאני כל הזמן חוזרת עליו - ביקורת עצמית קשה היא לא דרך טובה לצמוח!
יובל, אישה צעירה ונאה בת 25, הגיעה עם תחושה קשה של דיכאון אחרי שסיימה לימודי תואר ראשון באוניברסיטה במהלך הקורונה, אך לא הצליחה למצוא עבודה במשך חודשים. ככל שעברו החודשים העמיק הדכדוך והפך לדיכאון, בהמשך הופיע קושי לצאת מהמיטה בבוקר, ירידה במשקל ועוד.
כשביררנו מה מעיק עליה כל כך, הבנו שהיא לא מרגישה שרוצה לעבוד במה שלמדה,
מרגישה כישלון בכל התחומים, ולא רואה עתיד לעצמה. הביקורת העצמית שלה הייתה אינסופית וכואבת. גם המערכת הזוגית בה היא הייתה נהרסה בתקופה הזו.
"הכי כואב לי" , היא אמרה, "שאני לא מצליחה לקבל אנשים כמו שהם.
מפריע לי איך שהם מתנהגים, גם אם אני לא אומרת להם,
ואני מרגישה שהם מתרחקים ממני..
יכול להיות שהם מרגישים מה אני חושבת.."
אחרי שביררנו את המקורות לביקורת, ובודדנו את המצבים בהם היא מועילה לה,
נותר השלב הקשה של לשנות את המצבים בהם היא הרסנית, כלפי חוץ וכלפי פנים.
"איך אפשר להחליף את ההסתכלות שלי?" היא שאלה בתמיהה שוב ושוב "זה נראה לי כל כך מלאכותי.. מזויף אפילו" (אמרה בביקורתיות)
"עכשיו הביקורתיות שלך מופנית כלפיי הא?" חייכתי בהבנה, "ראיתי את זה מאות פעמים,
יש לנו יכולת לבחור הסתכלות חדשה על העולם,
רק צריך לעשות את זה בצעדים הבאים.. מוכנה? "
לאט לאט, הצלחנו.. שילבתי באופן מותאם אליה סטוריטלינג מכמה סוגים, אפילו קצת פוטותרפיה (לזרז תהליכים).. עבודה עם מטאפורות (שלה) וחיזוק המחויבות כל הזמן.
כי כדי להפוך ביקורתיות לחמלה עצמית יש צורך במודעות לסבל שהיא גורמת,
אך גם רצון להקל עליו, ולבחור כל פעם מחדש לשנות אותו באופן טרנספורמטיבי
- כלפי אחרים + כלפי עצמנו!!! רק אז מתרחשת קבלה עצמית, ובמקביל אמפתיה כלפי אחרים.
מצב הרוח התחיל להשתפר, דייט עם בחור חדש הופיע באופק, וחודשיים אחרי תחילת הטיפול הגיעה התובנה - "זה פשוט עובד" היא פתחה את הפגישה, "אני שומעת את הקולות הפנימיים אבל מסדרת אותם מבפנים ועושה מה שאמרת לי וזה עובד, לא ייאמן אבל אני הרבה פחות ביקורתית ואנשים אומרים לי שאני זורחת", אמרה באושר. כמה שמחתי.
הקיץ הוא הזדמנות נהדרת לפיתוח חמלה פנימה שתוביל להצלחה וצמיחה פנימית !!!
