top of page

למה לזברות אין אולקוס?

הזברות שחיות בלהקות בסוואנה הפתוחה, מאד בולטות לעין, ולכן עלולות להיטרף כל רגע על ידי אריה או נמר אז איך הן לא סובלות מאולקוס? הרי ידוע שלחץ מתמשך גורם להופעת מחלות!


ד"ר רוברט ספולסקי מאוניברסיטת סטנפורד, סיפק את הניסוח המעניין הזה והסביר כי הזברות אכן מבלות את ימיהן במרעה שבסוואנה עד שמגיע אריה.

אז הן רצות כמו מטורפות עד שאחת מהן נתפסת. בעוד האריה סועד את סעודתו הן מנערות את עצמן פיזית, כדי לשחרר את הורמוני הסטרס וחוזרות לרעות במרעה. רגיעה-מתח פתאומי-רגיעה.

זה המנגנון שמאפשר להן לא לפתח אולקוס!.





לחץ, או סטרס בשמו הלועזי, הוא חלק בלתי נפרד מאורח החיים המודרני שלנו אך הוא מאד מתגבר בתקופות של חירום או סכנה, או הסטרס העולמי שחווינו במהלך הקורונה.

זה מתווסף גם לשינויים ומשברים אישיים שיכולים להופיע אצל כל אחד מאתנו.


כולנו מתמודדים כל הזמן ורוב הזמן בצורה טובה וחשוב לדבר על מה שקורה ועל מה שמרגישים.


א ב ל - כאשר מתרחש רצף אירועים, (אירועים אישיים או לאומיים) חשוב שנפעיל גם את יכולת הניתוק ונשחרר, ממש כמו "לנער" מאתנו את הסטרס שנאגר בגוף ומעיק על ההרגשה.


איך משחררים? ניתן לשחרר דרך ספורט, התמקדות ברסיסים של הנאה, וגם דרך המחשבה.


לזה אני קוראת: לדעת לדבר את "שפת המשבר" - ממש ללמוד וליישם מה עוזר לפתח חוסן לטווח ארוך. כלומר: להישען על הידע שצברנו בהתערבויות במשבר וחירום בארץ ובחו"ל. לא רק לפעול בצורה אינטואיטיבית - אלא מתוך הבנה, שגם הנפש צריכה תורת הגנה.


מתוך עשרות אירועים בהם טיפלתי, והכשרות שנתתי ברחבי הארץ - אנו חייבים שני היבטים:

מצד אחד לדבר על מה שהיה

ומצד שני - לשחרר ולהתנתק ממה שהיה כדי לפנות מקום לחיים.


עוד יגיעו ימים טובים.

פוסטים קשורים

הצג הכול
bottom of page